דלג לתוכן העמוד דלג לתפריט נגישות

איך משתתפים ומשפיעים?

איך משתתפים ומשפיעים?


בהכנת תכניות המתאר להתחדשות עירונית של השכונה נערך תהליך שיתוף משמעותי של הציבור.
קבוצה של תושבים פעילים מכל רחבי השכונה ליוותה את התכנון ונפגשה אחת לחודשיים (בממוצע), כדי לקבל מידע ולתרום להתקדמות התוכנית. בנוסף נערכו מפגשים עם הקהל הרחב ומפגשים עם תושבי כל אחד מהמתחמים המיועדים לפינוי ובינוי.

בראשית התהליך התמקדו המפגשים בהגדרת סוגיות תכנון מרכזיות ובבניית תמונת עתיד (חזון) של התושבים. בהמשך נערך מיפוי מתחמים על פי שיקולים חברתיים. המיפוי איפשר לצוות התכנון להטמיע שיקולים חברתיים לתיחום המתחמים ולתכנן בהתאם. לקראת החלק האחרון של הכנת תכנית המתאר, הוצגה לתושבים החלופה הנבחרת למשוב והערות.

תהליך השיתוף בשכונה עירב מעגלי שיח שונים: 1. נציגים - תושבים מכל הארגונים והמתחמים הקיימים בשכונה. 2. ציבור רחב - מפגשים פתוחים לציבור הרחב ומפגשים ממוקדים במתחמים. 3. תושבי הדיור הציבורי.

בקרית משה פועלים מספר גופים ציבוריים במקביל: עובדים סוציאליים קהילתיים מהאגף לשירותים חברתיים של עיריית רחובות, שמהווים זרוע וקשר עם העיריה, אנשי משרד הבינוי והשיכון מאגף שיקום שכונות, מוקד הקליטה מטעם משרד הקליטה ומרכז הגישור העירוני. גופים אלו מכירים את השכונה ואת תושביה, מציפים את צרכי התושבים ומהווים אוזן קשבת.

פרט לגופים הציבוריים פעלו בשנים האחרונות בשכונה יזמים שערכו מפגשים וכנסים ואף החתימו חלק מהתושבים על מסמכים שונים. צוות 'מודוס' כגורם מקצועי חיצוני, קיים פגישות תיאום וסנכרון קבועות בין הצוותים והגופים השונים. בנוסף  צוות 'מודוס' היה בקשר רציף עם כל הנוגעים בדבר, פעולות שתרמו, ייעלו ומינפו את שיתופי הפעולה בין הגופים הפועלים בשכונה.

 

איך התושבים השפיעו על התכנית?

התכנית עדיין בהכנה, אולם כבר עכשיו יש מספר רב של דברים שאמרתם לנו במפגשים ונכנסו לתכנית:
 ביתמגורים

ציינתם את הצורך בתהליך של פינוי-בינוי בכל השיכונים הישנים שבשכונה. העליתם צורך בדירות בגדלים שונים, תוך התחשבות במצב הכלכלי, התרבותי והחברתי של תושבי השכונה. כמו כן ציינתם כי התכנית צריכה להתייחס לשילוב תושבי הדיור הציבורי.
אז מה התכנית מציעה? 'קרקע משלימה' בהיקף של 250 דונם המאפשרת בינוי-פינוי-בינוי בכל השכונה ודירות של 3, 4 ו-5 חדרים: 20 אחוז דירות של עד 3 חדרים, 40 אחוז דירות של 4 חדרים ו-40 אחוז דירות 5 חדרים.
בנוסף, כתוצאה מהשיח שניהלנו אתכם, משרד הבינוי והשיכון פיתח מנגנונים שיאפשרו לתושבי הדיור הציבורי להמשיך ולהתגורר בשכונה ללא תוספת בשכר הדירה וללא תוספת עלויות ועד בית.

 

 תחבורה

אמרתם שצריך לחזק את החיבור לשכונות הגובלות. הדגשתם צורך לשפר את התחבורה הציבורית בתוך ומחוץ לשכונה וליצור כניסה ויציאה חדשה לשכונה שתחבר את השכונה לכביש  411.
אז מה התכנית מציעה? כניסה נוספת לשכונה באמצעות חיבור לכביש 411 לרחוב טוכמן שיהפוך לאחד הצירים המרכזיים בשכונה. בנוסף תתייחס התכנית בשלביה הבאים גם לתחבורה ציבורית.

 

מבני ציבור ושטחים פתוחים

אמרתם שצריך מבני ציבור נוספים בשכונה וכי קיים צורך לשפץ את המבנים הקיימים, תוך תשומת לב למיקום שלהם. עלתה הבקשה לשמור על המרכז הקיים ולטפחו. עלה צורך לשדרג את השטחים הפתוחים ולהתאימם לאוכלוסיית השכונה.

אז מה התוכנית מציעה? שמירה על מרכז השכונה כמרכז ציבורי אזרחי. תוספת של 70 דונם לקיים (כ-150 דונם של שטחי ציבור סה"כ) הפזורים בשכונה ומותאמים להליכה. שילוב מבני ציבור חדשים כגון: מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, תחנות לבריאות המשפחה, מוזיאון תרבות, מועדוני נוער, בתי כנסת, מגרשי ספורט ומסחר. לגבי השטחים הפתוחים התכנית מציעה שילוב של גינות ציבוריות, פארק, שבילי אופניים ומדרכות רחבות ברחובות.

 

 מסחר ותעשייה

אמרתם כי צריך יותר מסחר בשכונה לאורך ציר גבריאלוב או במרכז הקיים וכי חשוב להוציא מפעלים מזהמים וליצור הפרדה מאזור התעסוקה והתעשייה הקיים.
אז מה התכנית מציעה? ברחובות טוכמן וגבריאלוב מתוכנן מסחר בקומת הקרקע לאורך הרחוב. לבתי המלאכה הקיימים באזור התעשייה יתווספו משרדים ומסחר. תהיה הפרדה בין אזור התעשייה לאזור המגורים ככל שיתאפשר.

 

למה עושים תהליך של שיתוף ציבור בתכנית להתחדשות עירונית?

שיתוף של התושבים בתהליך התכנון מאפשר למתכננים לתת מידע ולהסביר את התכנון ותוצריו וגם לקבל מידע וידע מקומי לגבי מה חשוב לציבור ומהם הצרכים שלו. השיתוף מאפשר לרתום את כולם, לבנות אמון וליצור הבנה לגבי התכנית והאפשרויות שבה.

חשוב לדעת כי כדי לממש פינוי ובינוי נדרשת התארגנות והסכמה של בעלי הדירות. לפני הכל צריך להכין תכנית טובה ושכולם יכירו ויבינו אותה. השיתוף מאפשר לשפר את התכנית בכך שהוא יוצר תכנית המתאימה לצרכים ומשלבת מידע חשוב שיש לציבור, יחד עם הידע והניסיון שיש לאדריכלים וליועצים האחרים.

מרכז הגישור והדיאלוג הקהילתי עירוני יוכל לסייע וללוות את תהליך ההתחדשות העירונית בנושאים הבאים:

  1. סיוע בבניית הסכמות בין התושבים באותו בנין/מבנן/מקבץ בניינים, לגבי נציגות של הבניינים.
  2. שיקוף אינטרסים אישיים ואינטרסים קבוצתיים משותפים לדיירים.
  3. סיוע ביישוב סכסוכים או מחלוקות, המעכבות את התקדמות תהליך מו"מ ו/או בניה מול היזמים.
  4. סיוע בתיאום ציפיות לגבי שינוי תמהיל הבניין והבנת ההשלכות על כל הדיירים.
  5. מתן כלים והכשרה בתחומי משא ומתן (לצורך קיום מו"מ מול היזמים).

מרכז הגישור פועל בהתאמה תרבותית ויתן מענה המותאם לאוכלוסייה ובשיתוף עם צוות העבודה הקהילתית עפ"י הצורך.

למרכז הגישור ניתן לפנות בטלפון: 08-9352420, בפקס: 08-9352426
או במייל: gishur.rehovot@gmail.com או בדף הפייסבוק של מרכז הגישור.

 

 

סיכום שיתופי הציבור שנערכו עד כה:

עד כה נערכו מפגשים רבים. לפירוט המפגשים שנערכו ראה טבלה:

 

לסיכומי מפגשים ראה קישור:

 

למצגות ממפגשי שיתוף ציבור ראה קישור: (כלל הקבצים מופיעים בתיקיית לינקים להוספה  -מצגות ממפגשי שיתוף ציבור)

 

למצגות מוועדות היגוי ראה קישור: (כלל הקבצים מופיעים בתיקיית לינקים להוספה - מצגות מוועדות היגוי)

 

איך אני נרשם למפגשים הבאים?

טלפון: 04-8122080 או מייל: mitar@modus.org.il