הוצאות משק הבית ב-14 הערים הגדולות בישראל בשנת 2009 עפ"י נתוני למ"ס
במשקי הבית ברחובות אחוזי הבעלות הגבוהים ביותר על טלפון נייד אחד לפחות- 98.5%* מספר הטלוויזיות ל-100 נפשות עומד ברחובות על 67 ומחשבים על 42 – מקום הרביעי מבין הערים* הוצאות לתצרוכת משק הבית 13,830 שקל בחודש* חמישית מההוצאות מופנות לחינוך תרבות ובידור, סה"כ 20.2 אחוז- מקום הראשון מבין הערים* צפיפות הדיור הממוצעת בערים הגדולות בישראל היא פחות מנפש לחדר וברחובות צפיפות הדיור הנמוכה ביותר והיא עומדת על – 0.7 נפשות לחדר* 23 אחוז בלבד מהתושבים מתגוררים בדירות שכורות ואילו 71 אחוז בדירות בבעלותם* מספר הנפשות במשק בית ברחובות נמוך מהממוצע הארצי (3.3) והוא עומד על 2.8 נפשות לכל משק בית והוצאות עבור מזון נמוכות גם הן מהממוצע הארצי (16.3) ועומדות על 14.4.
חברות עירוניות, עמותות וזרועות מבצעות:
החברה הכלכלית (ה.ל.ר), קרן רחובות, רשת חוויות (מתנ"סים).
"הבאר השלישית"- תאגיד המים.
נמצאת בשלבי הקמה- "החברה העירונית רחובות לתרבות, ספורט ונופש בע"מ"
עיר נפה: משרדי ממשלה הפועלים ברחובות:
משרד הביטחון – אגף השיקום, קצין העיר המרחבי
המשרד לביטחון פנים – תחנת המשטרה, מטה מרחב השפלה.
משרד הבינוי והשיכון – מח' איכלוס אזור רחובות.
משרד הבריאות – לשכת בריאות נפתית, בית חולים קפלן.
משרד לענייני דתות – בית הדין הרבני.
משרד החקלאות – מחוז השפלה, לשכת ההדרכה, לשכת וטרינרית.
משרד העבודה והרווחה – שירות התעסוקה, שירות התעסוקה לאקדמאים, אגף למעונות יום ומשפחה, שרות מבחן לנוער, שירות מבחן למבוגרים ומרכז לשיקום מקצועי.
משרד הפנים – לשכת מינהל אוכלוסין.
משרד התחבורה – משרד הרישוי.
משרד לקליטת עלייה.
כבאות אש- איגוד ערים לשירותי כבאות.
משרד המשפטים- בית משפט השלום.
מידע כללי
מושבה של הדר
העיר רחובות נוסדה בשנת תר"ן (1890) במישור החוף הדרומי והיא משתרעת על פני שטח של 22,500 דונם על אדמות חירבת דוראן. השם רחובות התקבל על פי הצעתו של ישראל בלקינד מהפסוק – "ויקרא שמה רחובות- כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" ( בראשית כ"ו, כ"ב).
בשנותיה הראשונות היה רוב שטחה של רחובות נטוע כרמים , כרמי גפנים בעיקר, ובשנת תרס"ד (1904) ניטע בה הפרדס הראשון, בעקבותיו ניטעו פרדסים נוספים. בשנת 1920 הוקמה ברחובות תחנת הרכבת ובסמוך לה נבנו בתי אריזה מכנים ורחובות הפכה למרכז הגדול ביותר בארץ לאריזת פרי-הדר ולמשלוח פרי-הדר לנמלים. כל אלה תרמו לכינוי של רחובות כ"עיר ההדר". בשנת 1950 הוכרזה רחובות כעיר. כיום פועל בעיר אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב, המתעד ומנציח את מורשת ההדר והעבודה העברית של מייסדי המושבה והעולים. הדרים, מדע ורוח - שלושת המאפיינים של העיר.
בשנת 2010 חגגה רחובות 120 שנה להיווסדה ולצד הנצחת העבר והמורשת שהנחילו האבות המייסדים, מגבירה את קצב ההתפתחות וראש העיר, רחמים מלול, פועל להגשמת החזון שקבע לרחובות: "עיר מובילה בתחומי מדע, השכלה גבוהה ותרבות, השואפת למצויינות בחינוך ומספקת איכות חיים גבוהה לתושביה".
עיר המדע
בשנת 1932 עברה לרחובות התחנה לחקר החקלאות- מכון וולקני ובשנת 1934 נבנה בעיר מכון "זיו", שהיה הבסיס להקמתו של "מכון ויצמן למדע" בשנת 1949. בשנת 1942 הוקמה הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בשנת 1963 הוקם ה"מרכז לחקר ההתיישבות", ובשנת 1970 הוקם בית הספר למדעי התזונה. ובנוסף לאלה פעלו בעיר: המכון להדברה ביולוגית של מזיקי ההדרים, המכון הישראלי ליין ופועלים בה מוסדות השכלה גבוהה נוספים, ביניהם בית הספר לסיעוד במרכז הרפואי קפלן, מכללת "פרס", מכללת רחובות, המכללה העירונית, ועוד. מערכת החינוך העירונית שואפת למצויינות והישגיות בתחומי המדע והמחקר, התרבות, הספורט והדעת, ותלמידי העיר מחזיקים בהישגים אדירים בתחרויות ארציות ובינלאומיות בתחומים רבים.
בצפון העיר התפתח בעשור האחרון פארק ת.מ.ר (המדע), המשלב פעילות ופיתוח עסקי מואץ בתחום תעשיות עתירות הידע לצד מקומות בילוי תוססים בכל שעות היום. הפארק מאוכלס בתפוסה גבוהה ע"י חברות מהמובילות במשק בתחומי הביוטכנולוגיה והפיתוח הטכנולוגי. עיריית רחובות מקדמת שכונות חדשות, אזורי תעסוקה, חידוש מרכז העיר ובנייה ציבורית, לצד פיתוח השכונות הותיקות וקובעת את תכנון עתיד העיר במסגרת תוכנית המיתאר לרחובות. בשנים האחרונות שופרה הנגישות באופן משמעותי, נבנו מחלפים, נסללה מערכת כבישים עוקפים, הוקם מסוף תחבורתי בסמוך לתחנת הרכבת בצפון העיר ונפתחו כניסות חדשות לעיר.
רחובות של תרבות, חינוך ופנאי
ברחובות חיו ויצרו סופרים ומשוררים, אשר ביצירותיהם תיארו את המושבה ואנשיה. ביניהם ניתן למצוא את משה סמילנסקי, דוד שמעוני,יהואש, נחום גוטמן, בנימין תמוז, ס. יזהר, דן אלמגור ואחרים.
בעיר פועלים מוסדות תרבות וחינוך רבים לכל הגילאים, ביניהם מרכז התרבות ע"ש סמילנסקי, בית האמנים, בית מיכל, הגלריה העירונית, בית יד לבנים, בית דונדיקוב, הקונסרבטוריון העירוני, בימת הנוער, החווה החקלאית ועוד, אשר מציעים מגוון פעילויות תרבות וחינוך לתושבים. רשת "חוויות", מציעה במתנ"סים במרכזי השכונות פעילות תרבות ופנאי ומנהלת את רשת הספריות העירונית, סדרות המופעים של אולם "מופת" ועוד. במהלך השנה מתקיימים בעיר אירועי תרבות רבים ופסטיבלים ארציים ובינלאומיים. עיריית רחובות שוקדת על הקמת היכל תרבות מודרני ושיפוץ מרכזי התרבות, לצד הרחבת האירועים ומקומות הבילוי. הפיתוח המואץ של העיר מושך זוגות צעירים רבים ומוסדות חינוך וציבור חדשים נבנים מידי שנה.
הדרים, מדע ורוח – אלה שלושת המאפיינים של העיר ולכן גם סמלה של העיר רחובות מורכב מפרי הדר, מיקרוסקופ וספר.
לאתר הארכיון העירוני www.rehovot-archive.org.il