מדעני מכון ויצמן למדע בחנו תגובות של 800 נבדקים ל-46,000 ארוחות, וגילו הבדלים בין-אישיים גדולים בתגו

הממצאים מדגישים את הצורך בהמלצות אישיות לתזונה בריאה

 

הממצאים מדגישים את הצורך בהמלצות אישיות לתזונה בריאה

מה יעלה יותר את רמת הסוכר בדם: סושי או גלידה? על-פי מחקר של מדעני מכון ויצמן למדע, שפורסם היום בכתב-העת המדעי Cell, התשובה לשאלה זו שונה אצל אנשים שונים. במחקר עקבו המדענים באופן רציף אחרי רמות הסוכר בדם אצל 800 מתנדבים במשך שבוע ומצאו כי התגובה למזון היא, במידה רבה, אישית.

מחקר "פרויקט התזונה האישית" (personalnutrition.org) בוצע על-ידי חברי קבוצות המחקר של פרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית ושל ד"ר ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע. פרופ' סגל: "התמקדנו בסוכר בדם מפני שרמות גבוהות שלו הן גורם סיכון לסוכרת, השמנת יתר והתסמונת המטבולית. ההבדלים העצומים שמצאנו בין העליות ברמות הסוכר אצל אנשים שונים שאכלו ארוחות זהות מראים כיצד המלצות תזונתיות אישיות ככל הנראה יעזרו לאנשים להישאר בריאים יותר מאשר המלצות תזונתיות אוניברסליות". ואכן, במחקר נמצא כי הנבדקים הגיבו באופן שונה משמעותית לארוחות פשוטות ומורכבות כאחד. למשל, אצל משתתפים רבים זינקו רמות הסוכר בדם לאחר צריכת מנה סטנדרטית של גלוקוז, אך אצל רבים אחרים זינקו רמות אלה דווקא לאחר אכילת לחם לבן ולא גלוקוז. ד"ר אלינב: "מטרת המחקר שלנו הייתה למצוא את הגורמים שאחראים לתגובת הסוכר האישית של כל אחד למזונות. השתמשנו במידע הזה כי לפתח המלצות תזונתיות אישיות, שיעזרו למנוע או לטפל בהשמנת יתר וסוכרת, הנחשבות בשנים האחרונות למגפות עולמיות״.

דוד זאבי וטל קורם, תלמידי מחקר במעבדתו של פרופ' סגל, הובילו את המחקר. הם שיתפו פעולה עם ניב זמורה, רופא ותלמיד מחקר במעבדתו של ד"ר אלינב, וכן עם תלמידת המחקר דפנה רוטשילד ועמיתת המחקר ד"ר עדינה ויינברגר ממעבדתו של פרופ' סגל. המחקר הינו ייחודי בהיקף שלו, וכן בכך שכלל ניתוח של חיידקי המעיים, שהם מהגורמים החשובים בדרך שבה גופנו מקבל ומעבד מזונות שונים, דבר שמשפיע גם על התחוללות מחלות. משתתפי המחקר צוידו במכשירי ניטור קטנים שמדדו את רמות הסוכר בדמם באופן רציף. הם התבקשו לרשום את כל מה שאכלו וכן את מאפייני אורח החיים שלהם כגון זמני שינה והתעמלות. גישה זו איפשרה למדענים לעקוב אחרי תגובות אישיות למזונות שונים. בסך הכל, עקבו המדענים אחרי תגובות אנשים שונים ליותר מ-46 אלף ארוחות.

בהסתמך על ממצאים אלה, פיתחו המדענים אלגוריתם חישובי אשר ניבא נכונה את התגובות האישיות של משתתפי המחקר למזונות שונים. במחקר המשך, שכלל עוד 100 מתנדבים, אותו אלגוריתם הצליח גם לנבא נכונה את שיעור העלייה ברמת הסוכר בדם בתגובה למזון, דבר שהראה כי אפשר ליישם אותו במשתתפים חדשים. כמו כן, הראו המדענים כי אורח החיים משפיע על הסוכר בדם. בין היתר, הם הראו כי אותו מזון השפיע באופן שונה על רמת הסוכר באותו האדם לאחר שינה או לאחר התעמלות.

בשלב הבא של המחקר, הרכיבו המדענים דיאטה המבוססת על האלגוריתם, במטרה לבדוק אם המלצות אישיות שמפיקה המערכת אכן מסייעות בהורדת רמת הסוכר בדם. משתתפים בשלב זה קיבלו דיאטה אישית "טובה" לשבוע אחד ודיאטה "רעה" לשבוע נוסף. שתי הדיאטות כללו את אותו מספר הקלוריות והשתנו מאדם לאדם. כך מזונות מסוימים שהופיעו בדיאטה "טובה" אצל נבדק אחד הופיעו אצל נבדק אחר בדיאטה ה"רעה". הדיאטות ה"טובות" אכן עזרו לנבדקים לשמור על רמות בריאות של סוכר בדם, ולעומת זאת, הדיאטות ה"רעות" גרמו פעמים רבות לעלייה מהירה ומשמעותית ברמות אלה. שתי התוצאות נרשמו לאחר ניסוי של שבוע ימים בלבד. יתר על כן, כתוצאה מדיאטה "טובה", נרשמו שינויים אחידים בהרכב חיידקי המעיים, דבר המצביע על כך שחיידקים אלה יכולים להיות מושפעים מדיאטה אישית, והם, בתורם, יכולים להשפיע על התגובה למזון מבחינת תגובת הגוף בשינוי רמת הסוכר בדם.

 

 

לסרטון המסביר את המחקר לחצו כאן 

המדענים מגייסים כעת מתנדבים למחקר המשך על תזונה אישית, אשר יתמקד באנשים בעלי רמה גבוהה של סוכר בדם הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת. מחקר זה נועד לנסות למנוע או לדחות מחלה זו. להרשמה באתר המחקר (personalnutrition.org).

במחקר השתתפו אורלי בן-יעקב, דר לדור, ד"ר טלי אבנית שגיא, ד"ר מאיה לוטן-פומפן, אלעד מטות, גל מלכה, נועה קוסוור, מיכל ריין ורוני ביקובסקי ממעבדתו של פרופ' סגל במכון ויצמן למדע; יותם סואץ, ג'מל עלי מהדי, גילי זילברמן שפירא, לנקה דוהנלובה וד"ר מירב פבסנר-פישר ממעבדתו של ד"ר אלינב במכון ויצמן למדע; ד"ר דוד ישראלי מהמרכז הירושלמי לבריאות הנפש; ופרופ' זמיר הלפרן מהמרכז הרפואי תל-אביב על-שם סוראסקי.


לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות: משרד הדובר – מכון ויצמן למדע news@weizmann.ac.il 08-9343856