נחנכה כיכר הגיבורים
ביום שישי (4.11) התקיים ברחובות אירוע מרגש במהלכו נחנכה 'כיכר הגיבורים' בצומת הרחובות בשיסט – חקלאות בעיר, לזכרם של מאיר (מקס) בינט, אלי כהן וזאב גור אריה (וולפ-גנג לוץ), אנשי קהילת המודיעין אשר חרפו נפשם למען ביטחון מדינת ישראל במדינות האויב. בטקס חנוכת הכיכר השתתפו לצד ראש העיר, רחמים מלול, סגן ראש העיר ומחזיק תיק צעירים ונוער, עו"ד מתן דיל, מנכ"ל העירייה, דורון מילברג ומנכ"ל המל"מ, תא"ל במיל' דוד צור, גם בני ובנות משפחות המרגלים שנפלו נדיה כהן, נעמי גור, אריה לוץ, מישל בינט, יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, תמי שלח ובכירים בקהילת המודיעין בישראל.
ראש העיר, רחמים מלול: "סיפור גבורתם של המרגלים מהווה דוגמא להקרבה ונתינה למען המולדת עבור דורות שלמים של בני נוער ישראליים, ולאורו הם בוחרים בשירות משמעותי בעת גיוסם לצה"ל. המרגלים פעלו בארצות ערב על מנת לסכל ולמנוע אסונות שעלולים היו להתרגש על מדינת ישראל. יש בכך ערך רב עבור עם ישראל כולו, שזוכר את אותם גיבורים שפעלו בסתר, תוך הקרבה עצמית, בגבורה רבה למען עתידו, ומי יודע כמה קורבנות הם מנעו בפעולתם. אני גאה על כך שהנצחנו את שמם בכיכר היפה הזו, 'כיכר הגיבורים'.
מידע אודות הנופלים, כפי שהתקבל מהמרכז למורשת המודיעין:
מאיר (מקס) בינט ז"ל - בן עמליה ויוסף, נפל ביום כ"ו כסלו תשט"ו, 21 בדצמבר 1954. |מאיר נולד ב- 1917 בהונגריה. ב1949 גויס למודיעין הישראלי ופעל כסוכן בארצות ערב. בין השנים 1952-1954 פעל כשליח המודיעין הישראלי במצרים בכיסוי של איש עסקים גרמני. בעקבות נפילת רשת ריגול וחבלה יהודיים בידי הבולשת המצרית, פרשה הידועה בשם: "עסק הביש", על אף שלא היה קשור לאותה רשת ניתפס בינט ע"י השלטונות המצרים. אחרי ארבעה וחצי חודשי חקירות ועינויים בכלא המצרי, ביום כ"ו בכסלו תשט"ו 21 בדצמבר 1954, שם קץ לחייו, בן 37 היה במותו, הניח אחריו אישה ובת, והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.
אלי כהן ז"ל - נולד במצרים בשנת 1924. ב-1957, בעקבות מבצע קדש, אלי גורש ממצרים והגיע ארצה. הוא התגורר בבת ים, ובשנת 1959 נישא לנדיה – בת למשפחת עולים מעיראק; נולדו להם שלושה ילדים: סופי, עירית ושי. עם הגעתו ארצה גויס ליחידה 188, האמונה על גיוס סוכנים בארצות ערב. מגוון הידיעות שהעביר אלי כהן למטה היה רחב מאוד והוא כלל בין היתר מידע על תנועות הצבא וחיל האוויר הסורי, מינויי מפקדים, קבלת נשק ואמצעי לחימה חדשים, וכן מידע על יציבות המשטר והלכי הרוח בסוריה. ב-1964 העביר מידע חשוב על אודות הפעילות הסורית להטיית מקורות הירדן, דבר שאפשר לישראל לסכל את המהלך הסורי.
באותן השנים שבהן פעל אלי הוא היה האוזניים והעיניים של מדינת ישראל בעורפה ובעומקה של סוריה. ב -26 לינואר 1965 הגיע ארצה מברק מהמודיעין הסורי המודיע כי אלי נתפס ומוחזק על ידם. במרס 1965 נפתח משפטו. לא ניתנה לאלי זכות להגנה משפטית ולא זכות לערער על גזר דין המוות שקיבל בתום עשרת ימי המשפט. מקום קבורתו של אלי כהן לא נודע עד היום, ולמרות פניות אין-ספור של המדינה ושל משפחתו מסרבים הסורים להחזיר את עצמותיו לקבורה הולמת בישראל.
וולפ-גנג לוץ – זאב גור אריה - נולד ב 1921, גור אריה היה מרגל ישראלי יליד גרמניה, שפעל בשנות השישים במצרים בשליחות "המוסד". גור אריה נלכד בשנת 1965, בחקירה ובמשפט שלאחריה הצליח לוץ לשמור על מרבית פרטי סיפור הכיסוי שלו, מבלי שתיחשף זהותו כאזרח ישראלי, והודות לכך ניצל מעונש מוות. בדומה לאלי כהן, נחשב לוץ לאחד מטובי המרגלים שפעלו בשירות המוסד הישראלי. ב־21 באוגוסט 1965 נגזר עונשו של לוץ למאסר עולם עם עבודות פרך, ורעייתו נידונה לשלוש שנות מאסר. לאחר כשנתיים וחצי בכלא המצרי שוחררו בני הזוג לוץ, במסגרת חילופי שבויים בראשית 1968, חודשים אחדים לאחר מלחמת ששת הימים, יחד עם אסירי העסק הביש. לוץ נפטר בגרמניה בשנת 1993, בגיל 72. אחרי מותו הטיס בנו עודד את גופת אביו, בסיוע המוסד, לקבורה בבית העלמין קריית שאול.
צלם: גרג סולומון
