מפגש תושבים בנושא תוכנית מתאר כוללנית לעיר מיום 13.7.26

אנו מבקשים להודות לכל תושבות ותושבי העיר ואנשי המקצוע שהשתתפו במפגש ולקחו חלק פעיל בתהליך התכנוני החשוב הזה.

התובנות, הצרכים, ההעדפות והחששות שעלו משיח הציבור - החל מנושאי תכנון ובינוי, דרך תחבורה וסביבה ועד לחיי הקהילה והתרבות - מהווים עבורנו מצפן ומסד משמעותי לחזונה של העיר, לעיצוב פני העיר בשנים הבאות ולהשפעה ישירה על תוכנית המתאר הכוללנית.

כלל החומרים שנאספו במפגש, לרבות הסיכומים מקבוצות השיח וההתייחסויות המפורטות, יילמדו לעומק, ינותחו ויופנמו על ידי צוות התכנון המקצועי של תוכנית המתאר הכוללנית.

אנו רואים במפגש זה שלב חיוני בתהליך דיאלוג מתמשך, ומחויבים לבחון כיצד לשלב ולשקלל את קולות התושבים בתוך התכנון המקצועי, תוך הבטחת רמת שקיפות גבוהה לאורך כל הדרך.

התוכנית שתגובש אינה רק מסמך תכנוני, אלא שיקוף של רצון הציבור וצרכיו, ואנו פועלים כדי להבטיח שהתוצר הסופי יהיה מותאם ככל הניתן לחזון החברתי והעירוני שמשותף לכולנו.

 

משתתפים:
כ-250 תושבי העיר ואנשי מקצוע עירוניים. מתוכם כ-10 חברי קבוצת היוועצות לתוכנית המתאר,  אשר הנחו את קבוצות השיח במפגש.

ראש העיר, מתן דיל

מהנדסת העיר, דלית הראל

דודי אשכנזי, סמנכ"ל העירייה

ראשי מינהלים ומנהלי אגפים מעיריית רחובות

צוות התכנון: עורכי התוכנית - האדריכלים יאיר אביגדור ויעל יואש קורח, חברת מנעד; ניהול הפרויקט - מירב לוי, חברת מנעד; יועץ תנועה ותחבורה לתוכנית - גישרמו שלמה לוי ממשרד פי ג'י אל הנדסה ותכנון תחבורה בע"מ; אדריכלית נוף לתוכנית המתאר - איילת זמיר, חברת מנעד; יועצות פרוגרמה לתוכנית - ריטה ליפקין ושיר רז, חברת אתוס; יועצי חברה ושיתוף הציבור לתכנית המתאר - נועם טומס, טלי גל, עידו קלינברגר ואילון ברכפלד, חברת STREETLIGHT. להרחבה על צוות התכנון ראו עמוד 2 במצגת המלווה.

מטרות המפגש:

חשיפה וידוע של תושבי העיר באופן מסודר על עריכת תוכנית מתאר כוללנית לעיר והצגת המשמעויות שלה.

למידת הצרכים, התפיסות וההעדפות של תושבי העיר לגבי נושאים מרכזיים שבתהליך התכנוני, במטרה לבחון כיצד לשקלל את ההיבט החברתי והעדפות התושבים בעריכת תוכנית המתאר.

המשך התהליך:

בעוד כחצי שנה תיערך התכנסות נוספת להצגת תוכנית המתאר שגובשה. במפגש זה יוצגו התייחסויות הציבור והאופן בו קיבלו התייחסות בתוכנית. כמו כן, באתר העירוני ניתן למצוא סיכומים וחומרים מכל שלבי התהליך, והוא ימשיך להתעדכן ככל שהתכנון יתקדם.

עיקרי וסדר הדברים:

המפגש נפתח בדברי ראש העיר, מתן דיל, ומהנדסת העיר, דלית הראל, שהסבירו את הצורך בתוכנית המתאר ואת חשיבותה. עוד ציינו כי המפגש נועד לשמוע את עמדות התושבות והתושבים, צורכיהם ורצונותיהם, וכי לאלה חשיבות רבה בגיבוש התוכנית.

יועצת החברה ושיתוף הציבור לתוכנית, נועם טומס, הסבירה מהי תוכנית מתאר, הציגה את לוחות הזמנים לעריכת התוכנית ואת תהליך היוועצות הציבור שנערך עד כה, וכן את הנושאים המרכזיים שעלו במסגרתו והובאו בפני צוות התכנון.

עורכי תוכנית המתאר, האדריכלים יאיר אביגדור ויעל יואש קורח, הציגו את השינויים הצפויים ברחובות בשנים הקרובות, שחלקם יתרחשו עוד בטרם תושלם תוכנית המתאר. במסגרת זו הציגו את מספר יחידות הדיור ואת היקף האוכלוסייה הצפויים להתווסף לעיר, את החזון התכנוני שגובש לתוכנית, את הנושאים שעלו מהציבור ואת הסוגיות שעדיין פתוחות לדיון, והזמינו את התושבים להתייחס אליהן במסגרת קבוצות השיח.

בהמשך התקיימו שש קבוצות שיח, שבהן השתתפו תושבות ותושבים, אנשי מקצוע מצוות התכנון של תוכנית המתאר וכן נציגי מינהלים ואגפים שונים בעירייה השותפים לתהליך.

המשך תהליך התכנון והיוועצות הציבור - המפגש הסתיים בקבוצות השיח, שבהן הוצגו שלבי התכנון הבאים. צוין כי בעוד כחצי שנה תיערך התכנסות נוספת, שבה תוצג תוכנית המתאר שתגובש. במפגש יוצגו גם ההתייחסויות שעלו מהציבור והאופן שבו הן קיבלו ביטוי בתוכנית.

 

עיקרי הדברים שעלו בקבוצות השיח בנושא צמיחת העיר ותוכנית המתאר:

רצון לשמור על אופייה הייחודי של העיר, תוך פיתוח מאוזן.

חשיבות ההיערכות העירונית המקדימה לגידול הצפוי, בדגש על התאמת התשתיות, התחבורה והחניה לצורכי האוכלוסייה הגדלה.

חיזוק הקהילתיות והזהות השכונתית.

שיפור חוויית המגורים בשכונות באמצעות פריסה נגישה של שירותי ציבור, מסחר, גינות ומרחבים ציבוריים בכל חלקי העיר.

שיפור ההליכתיות, הנגישות ואיכות המרחב הציבורי.

תחושה של חוסר שוויון בחלוקת המשאבים בין אוכלוסיות שונות בעיר.

צורך בשקיפות רבה יותר ובהרחבת מעורבות הציבור בתהליך התכנון.

עתיד העיר ותוכנית המתאר  - עיקרי התייחסויות התושבים

להלן עיקרי ההתייחסויות שעלו בקבוצות השיח, המשקפות את הצרכים, העמדות והשאיפות שהציגו התושבים ביחס לעתיד העיר, בחלוקה לנושאים מרכזיים:

נוף, טבע וסביבה עירונית

יצירת רצף ירוק וקישוריות בין המרחב הבנוי לטבע: התושבים מבקשים ליצור רצף בין השטחים הירוקים למרחב העירוני, כך שהטבע יהיה חלק בלתי נפרד מהעיר ולא מרחב מבודד. עוד עלה הצורך לשפר את הנגישות לשטחים הפתוחים באמצעות שבילי הליכה ורכיבה ויצירת חיבורים נוחים ונעימים ביניהם.

יצירת מרחבי פנאי משמעותיים ברמה העירונית והאזורית:  צורך בפארקים רחבי ידיים ובפארק עירוני מרכזי.

הגנה על נכסי טבע מול צורכי הפיתוח: העדפה ברורה לשימור מחמיר של שטחים פתוחים קיימים גם במחיר של צפיפות בבנייה. עלתה דרישה לשמור על חורשת הצופים ובריכת החורף.

התניידות ותחבורה

תכנון רשת שבילים רציפה להולכי רגל ורוכבי אופניים, שמחברת את העיר מקצה לקצה - התושבים ביטאו את הצורך ביצירת המשכיות וחיבור פיזי בין חלקי העיר השונים (למשל בין מזרח למערב) ובין השכונות לבין הטבע שמחוץ לעיר. הודגשה החשיבות בתכנון רשת עירונית כוללת, שתאפשר לנוע ברגל ובאופניים ממקום למקום ללא קטיעות בדרך, ותשלב הצללה, שבילי רכיבה ומוקדי מסחר לאורך הצירים - מבלי להזדקק לרכב פרטי.

שיפור הקישוריות בתוך ומחוץ לעיר: התושבים העלו את הצורך בתחבורה ציבורית יעילה ונגישה ובשיפור החיבורים התחבורתיים בתוך העיר ומחוצה לה. בין היתר, עלה הצורך בקו אוטובוס ישיר לנתב"ג ובשיפור החיבור בין מזרח העיר למערבה.

הרחבת זמינות התחבורה הציבורית: תושבים העלו צורך בשירותי תחבורה ציבורית זמינים לאורך שעות היממה ובסופי שבוע. בין היתר, עלתה בקשה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת באזורים חילוניים בעיר.

השכונה שלי (זהות, מבני ציבור ומסחר)

שימור הזהות והקהילתיות בשכונות: התושבים הביעו רצון לשמור על אופייה הייחודי של כל שכונה ולחזק את הזהות המקומית והקהילתיות בה. עוד עלתה חשיבותה של זהות שכונתית ברורה, שתסייע גם לתושבים חדשים להכיר את מאפייני השכונה ולהשתלב בה.

הנגשת שירותים חיוניים במרחק הליכה ("עיר 15 הדקות"): התושבים הביעו רצון ששירותים נדרשים יהיו זמינים ונגישים בסביבת המגורים, מתחת לבית. בין היתר, עלה הצורך בפריסה רחבה של שירותי בריאות וקופות חולים, מכולות ומרכזי תרבות בכל שכונה.

גמישות תכנונית המותאמת לאופי האוכלוסייה המשתנה: התושבים העלו צורך בגמישות בהקצאת משאבים ובשימוש במבני ציבור, בהתאם למאפייני האוכלוסייה ולצרכים המשתנים בכל שכונה. זאת, במטרה למנוע מצבים שבהם מבני ציבור נותרים ללא שימוש, או שקיים חוסר התאמה בין השירותים הניתנים לצרכי התושבים בשטח. כדוגמה, עלתה בקשה לבחון התאמה של השימושים במוסדות ציבור דתיים וחילוניים בהתאם לצורכי האוכלוסייה בשכונה.

מקסום השימוש במשאבי הציבור: התושבים מבקשים לייעל את השימוש במבנים קיימים וחדשים כדי לתת מענה למגוון צרכים לאורך כל שעות היממה. זאת, במטרה לנצל באופן מיטבי את שטחי הציבור ולצמצם את הנסיעות מחוץ לשכונה.

 

מרכז העיר ורחוב הרצל

שימור הלב ההיסטורי כמרכז פעיל ותוסס: התושבים הביעו רצון לשמור על צביונו הייחודי של רחוב הרצל כמוקד משיכה עירוני, נגיש ומזמין, המשרת ומפגיש אוכלוסיות שונות. בין היתר, עלתה חשיבה השמירה על חזיתות היסטוריות וקידום מקומות בילוי, פאבים ותרבות, לצד עירוב שימושים ושילוב בין מגורים, מסחר, תעסוקה ופנאי לאורך הרחוב. כמו כן, הודגש הצורך בתמהיל מסחרי מגוון ואיכותי, שיתרום לחיזוק הפעילות והמשיכה של מרכז העיר (בין היתר עלתה הסתייגות מריכוז גבוה של חנויות פירות וירקות).

צוין כי רחוב הרצל אינו רחוב אחיד, אלא מורכב ממקטעים שונים בעלי אופי שונה. לפיכך, הוצע להגדיר לכל מקטע מאפייני תכנון ייחודיים, לרבות גובה הבנייה, השימושים ואופי המרחב הציבורי, ולא לקבוע מדיניות אחידה לכל אורך הרחוב.

הודגש כי יש לראות את כלל הרחובות הסמוכים להרצל כחלק אחד. כלומר לתכנן את הרחוב כחלק ממערכת עירונית רחבה.

תחבורה במרכז העיר והרצל - חלק מהמשתתפים הביעו עמדה כי יש לשמור על האפשרות לתנועת כלי רכב ברחוב, ולא להפוך אותו לרחוב סגור לתנועה. אחרים הציעו להפוך חלקים ממנו למדרחוב ולשלב בו מקומות ישיבה. לצד זאת, עלה הצורך בשיפור מערך התחבורה הציבורית המקשר בין השכונות למרכז העיר ובין העיר ליעדים מחוצה לה. משתתפים נוספים התייחסו להשפעת התחבורה הציבורית על החום והסביבה במרכז העיר והציעו לקדם שימוש באוטובוסים חשמליים.

ניהול מושכל של גובה הבנייה במרכז: חלק מהמשתתפים הביעו העדפה לבנייה נמוכה יחסית בלב העיר, כדי לשמור על קנה מידה אנושי.  אחרים ציינו כי עדיף שמרכזי התעסוקה הגדולים יהיו במרכז העיר על פני השכונות, כדי שבשכונות תישאר תחושת אינטימיות קהילתית. ואחרים הציעו בנייה של עד 9 קומות בלב ההיסטורי ותכנון המגדלים והתעסוקה ב"מעטפת" העיר.

חיי העיר (תרבות, פנאי וקהילה)

שדרוג המעמד התרבותי של העיר: שאיפה למוסדות תרבות מודרניים שישמשו כעוגנים עירוניים. לדוגמה: הקמת סינמטק, מוזיאון חקלאות וקולנוע גדול. עוד ציינו את הרצון לצרוך תרבות ופנאי בעיר על פני נסיעה לערים שכנות.

מתן מענה ממוקד לנוער ולגיל השלישי: יצירת מרחבים ייעודיים ופעילות רב-דורית. לדוגמה: הקמת מבנים קבועים לתנועות נוער ופעילויות משותפות לקשישים וסטודנטים.

תרבות ופנאי בשבת: תושבים רבים הדגישו את הצורך בחיי לילה ובפעילות בשבת.

סוגי דיור ואוכלוסיות יעד

יצירת תמהיל מגורים מכיל ומגוון: תושבים העלו את הרצון בעיר מגוונת מבחינת אוכלוסייה, שיש בה מענה לצעירים, לוותיקים, לנוער ועוד. הודגש הצורך במשיכת אוכלוסייה צעירה לעיר, לצד הצורך בהבטחת פתרונות דיור לקבוצות אוכלוסייה שונות כדי לשמור על חיוניות העיר. לדוגמה: הקצאת דירות קטנות ודיור לצוותי רפואה, חינוך וסטודנטים בתוך המרקם העירוני.

גובה הבינוי ועירוב השימושים בעיר: במפגש עלו קולות שונים לגבי נושא זה. מצד אחד, תושבים ציינו צורך משמעותי בנוחות יומיומית ובנגישות לשירותי מסחר וציבור "מתחת לבית". הייתה הבנה כי לרוב עירוב שימושים כזה יתאפשר בבנייה לגובה. מצד שני, קיים רצון לשמור על סביבת מגורים שקטה ללא הפרעות והעדפה לבינוי נמוך וקהילתי בלב העיר ובשכונות הוותיקות, תוך הפניית המגדלים והבנייה המסיבית לאזורי המעטפת ולשכונות החדשות בלבד. זאת, בשל מספר סיבות:

  • חיזוק הקהילתיות - רצון במבנים המקיפים גינה קטנה ומוגדרת, מבנה המעודד מפגשים בין שכנים ותחושת שייכות.
  • מניעת ניכור - תפיסה כי מגדלים גבוהים ומבודדים יוצרים חוויה של זרות וניתוק בין התושבים.
  • שימור זהות המקום - צורך לשמור על האופי האינטימי וההיסטורי של השכונות הוותיקות.
  • צל - חשש שתשתיות תת-קרקעיות הנדרשות למגדלים (כגון חניונים) יימנעו נטיעת עצים בוגרים שהם קריטיים להליכה נוחה ברחוב.

מורכבות ביחס לגובה הבינוי ועירוב שימושים בלטה במיוחד בקרב תושבים הגרים כיום בשכונות ללא עירוב שימושים, כמו רחובות ההולנדית, המעידים על קושי בהתנהלות השוטפת ומבקשים להוסיף שירותים בקרבת המגורים. זאת, לעומת אלו החוששים כי השילוב יפגע באופיו האינטימי והשקט של הרחוב.

נושאים נוספים שעלו כחלק מהדיונים בקבוצות:

ציפיות והתייחסויות לעריכת תוכנית המתאר

  • בקשה להבין ולקבל את הנתונים שעליהם מבוססת התוכנית (פרוגרמת צרכי הציבור).
  • תושבים רבים הביעו צורך ורצון לשקיפות מלאה לאורך כל שלבי התהליך והמשך שיתוף הציבור גם בשלבים הבאים. ציינו כי הם מצפים להצגת התוכנית המוגמרת ולקבלת הסבר כיצד הדברים שהעלו קיבלו ביטוי.
  • עלתה בקשה להקים "צוותי חשיבה" עם תושבים בתדירות גבוהה כדי לשמור על מעורבות אמיתית ולא רק מפגשים חד-פעמיים.
  • תושבים ציינו כי תהליך גיבוש תוכנית המתאר מעלה שאלות מהותיות באשר לאופייה העתידי של העיר ולהרכב האוכלוסייה בה. בין היתר, עלתה עמדה שלפיה יש לתת את הדעת גם להשפעת מחירי הדיור על מאפייני האוכלוסייה שתתגורר בעיר בעתיד.