כלבת וחיסונים

חיסונים זו הדרך הטובה והנכונה ​ביותר למנוע העברת המחלה מבעלי חיים נגועים לבעלי חיים אחרים ו/או לאדם. 
חשוב להימנע ממגע עם בעלי חיים משוטטים, במיוחד עם חיות בר.

מחלת הכלבת

מחלת הכלבת הינה מחלה קטלנית המדבקת בין יונקים בלבד, ובכלל זה כלבים, חתולים, תנים, שועלים, פרות, כבשים וכמובן גם בני האדם. המחלה, הנגרמת ע"י וירוס, נמצאת בישראל דרך קבע, בעיקר בחצייה הצפוני של הארץ, אך לא רק למחלת הכלבת שלושה שלבים:
הדבקה – בעל חיים חולה נושך או שורט יונק אחר.
נדידה – הווירוס אשר חדר לגוף הננשך, נודד דרך מערכת העצבים עד שמגיע למוח. משך הנדידה משתנה ונע בין חודש ל-3 חודשים, אך יכול להגיע אף לשנה.במהלך הנדידה הננשך איננו מראה סימנים חריגים, דבר המקשה מאוד על אבחון המחלה.
מחלה – כאשר הווירוס מגיע למוח, הוא מתחיל להתרבות בו ולגרום לנזק.
בשלב זה, מתחילה המחלה. החולה מראה שינויי התנהגות – בע"ח ידידותי יכול להפוך לתוקפני וחיית בר המפחדת בד"כ מבני אדם, עלולה לאבד את הפחד ולהתקרב אליהם. הסימנים אינם קבועים, משתנים מחיה לחיה ואף מפרט לפרט. בשלב זה, הווירוס נודד מהמוח ברחבי הפנים, מגיע לבלוטות הרוק והחיה החולה הופכת למדבקת. משך המחלה, מרגע הופעת הסימנים הראשונים ועד המוות, נמשך לרוב ימים ספורים.

מניעת כלבת

כאשר יש חשד שאדם ננשך / נשרט ע"י חיה החולה במחלת הכלבת, רופא משרד הבריאות יורה על חיסונו במספר חיסונים אשר אמורים לעצור את ההדבקה עוד בטרם החלה המחלה.
לשם מניעת הכלבת בכלבים, קבעה מדינת ישראל שתי חובות –  חובת חיסון שנתית כנגד מחלת הכלבת. החובה הינה עבור כל כלב, לכל אורך חייו.
חובת הסגר לתצפית כלבת – כל אדם הננשך / נפצע נדרש לדווח על כך למשרד הבריאות. לאחר הדיווח, רופא משרד הבריאות מורה על אופן הטיפול באדם שננשך והסגר החיה הנושכת. לצערנו, קיימים שונות בין בע"ח וכבר נמצאו בעלי חיים שחלו גם לאחר שחוסנו. לכן אין הבדל בחובת ההסגר בין כלב שחוסן וכלב שלא חוסן.
לשם מניעת מחלת הכלבת בחיות הבר הנמצאות בקרבת העיר (שועלים, תנים וכד'), השירות הווטרינרי העירוני ברחובות מקיים מבצעי פיזור פיתיונות המכילים חיסון נגד מחלת הכלבת. תדירות המבצעים והיקפם נקבעים בשיתוף עם משרד החקלאות.

חיסון כלבת לחיות המחמד​

כלבים - על פי החוק, בעלי הכלבים מחויבים לחסן את כלבם, פעם בשנה, בחיסון למניעת כלבת.
חובת החיסון חלה על כל כלב שמלאו לו 3 חודשים לפחות.
חתולים - אין חובת חיסון כלבת על חתולים ​(מקרי הכלבת בחתולים הנם נדירים), אך הדבר מומלץ עבור חתולים החיים גם מחוץ לבית​.
בקשה לפטור/דחיית חיסון כלבת מסיבות בריאותיות

חיסון כלבת לחיות בר

השירות הוטרינרי העירוני, בשיתוף עם רשות שמורות הטבע והשירותים הוטרינרים במשרד החקלאות, עורך באופן שוטף פיזור של חיסונים אוראליים (חיסון באמצעות פיתיונות) בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר, במטרה לחסן כנגד כלבת את חיות הבר, במיוחד שועלים, תנים ונמיות החיים באזורינו.​
גודל הפיתיון וצורתו מזכירים קופסת גפרורים וצבעו חום. לתשומת לבכם, הפיתיונות מכילים תרכיב כנגד כלבת ולמרות שאין כל סכנה כל שהיא, אין לגעת בהם.
במקרה של מגע ישיר בפיתיון - יש צורך לשטוף היטב את הידיים ולהתקשר לשירות הוטרינרי העירוני.

מיקום מתן חיסון כלבת

חיסון לכלבת ניתן לבצע במשרדי השירות הווטרינרי העירוני ו/או במרפאות פרטיות על ידי רופאים וטרינריים מורשי חיסון.

מועד למתן חיסון במשרדי השירות הוטרינרי העירוני

חיסוני כלבת מתקיימים בימים א'-ה' בין השעות 8:00-14:00
וביום ו' בין השעות 8:00-10:00 , ברח' מוטי קינד 3 , רחובות
יש לשלם מראש את אגרת הרישיון והחיסון​.

מה עושים במקרה של נשיכה?

במקרה של נשיכה או פציעה מבע"ח, יש לבצע את הצעדים הבאים:

• יש לשטוף היטב את אזור הנשיכה בהרבה מים וסבון, למשך מספר דקות. אחרי השטיפה יש לחטא את האזור (למשל ע"י אלכוהול 70% או תמיסת יוד) טיפול זה הינו משמעותי ביותר ויש לבצעו כמה שיותר מוקדם.
• יש לפנות לקבלת טיפול רפואי ראשוני, בקופת החולים, חדר מיון או כל מוקד רפואי אחר.
• יש לדווח על אירוע הנשיכה למשרד הבריאות, שם יחליט רופא לגבי אופן וסוג הטיפול באירוע.
• דיווח האירוע ייעשה בלשכת הבריאות הנפתית -  רחוב אופנהיימר 10 פארק ת.מ.ר, רחובות, קומה ד'. מספר טלפון: 08-9485858.
• משרד הבריאות ידווח לשירות הווטרינרי העירוני על הנשיכה, על מנת שהכלב יוסגר לתצפית כלבת.
• במקרה של נשיכה על ידי בעל חיים משוטט – יש לדווח מידית למוקד העירוני 106, על מנת לקבל סיוע מידי מפקחי השירות הווטרינרי​​​​​​.
• במקרה של נשיכה ע"י כלב עם בעלים - על מנת לסייע לרופא משרד הבריאות להחליט על אופן הטיפול ועל מנת לסייע לשירות הווטרינרי העירוני, יש לנסות לזהות את בעל החיים הנושך היטב ככל האפשר. אם קיימים בעלים, יש צורך לאתר את פרטיהם בכדי להקל על הסגרת בעל החיים לתצפית כלבת.
• במקרה של בעלים שמסרב למסור את פרטיו, יש לפנות למוקד 100 של משטרת ישראל.